חזרה

אורנה שחר

10 שנים למותה של לאה    2020

המון דברים קטנים ויומיומיים מזכירים לי את לאה לעתים קרובות כל כך:

- כל פעם שאני מבקרת בתערוכה מתחשק לי לכתוב ללאה ולשתף בחוויות

- כל פעם שאני מקבלת במייל הזמנות לתערוכות אני מעבירה מיד ל- 3 חברות טובות שלי. פעם גם לאה היתה מכותבת ברשימה זו

- כל פעם שאני קונה במשתלה שתילים של פרחים עונתיים, בכמוית של 20-30 מכל סוג, אני נזכרת בלאה, שקנתה רק 2-3 מכל סוג ואמרה שאין לה מספיק זמן לעבוד בגינה אבל היא רוצה שיהיה קצת צבע וריח

- כל פעם שאני פותחת קטלוג של תערוכה אני נזכרת באוסף הקטלוגים וספרי האמנות של לאה

- מוסיקה קאמרית מזכירה לי את ימי המוסיקה בכפר בלום, שם היינו מבלים יחד עם לאה. יצירה אחת מזכירה לי אותה במיוחד: שירי עם של לוציאנו בריו. זו היתה הפעם הראשונה שהייתי בחזרה לקונצרט והחוויה היתה מרגשת. ישבנו על הרצפה כי לא היה מקום וכל כך נהנינו

- כשנוסעים למקום כלשהו ולוקחים סנדוויץ מהבית - מזכיר לי את לאה

- הסיגליות בגינה שלנו שקיבלתי מלאה, שקיבלה מאמא שלי

- ספר טוב

- כוס קפה של אחר הצהרים

- חתולים

- חברותי המורות

- נימוס (תופעה שהיום כבר קשה לפגוש, אבל אצל לאה זה היה בדם)

דברים קטנים ויומיומיים...