אני זוכר את השיחות עם לאה.
מאז שאני זוכר, גם כשהייתי קטן,
היתה מדברת איתי בגובה העיניים
ותמיד מקשיבה בכבוד וברצינות.
דיברנו על נושאים קרובים מאוד
ורחוקים מאוד
והכל היה מעניין ומסקרן.
לפעמים היתה מביעה את דעתה
ולפעמים אפילו שאלה היתה מספיקה
לפתוח ולהרחיב את המחשבה לכיוונים חדשים.
עם הזמן גיליתי גם את ההומור שלה
שהצחיק אותי יותר ויותר
ואפילו הוא היה מיוחד מאוד
והצליח לבטא את המחשבה החכמה והמקורית שלה.
אני מתגעגע לשיחות עם לאה